החלטה בתיק ת"א 38990-10-12

1.       בפניי בקשה מיום 4.12.12 למתן צווי מניעה זמניים האוסרים על המשיבים 1-7 פעולה משפטית או שינוי בזכויות קנייניות בחלקת אדמה בשטח של 1,022 מ"ר מאדמות טבאליה (בית צפאפא), ירושלים, הידועה כגוש 4 טבעי, חלקה 33, ספר 2 ע', עמוד 73 (לפי הרישום הירדני), חלקה 33 בגוש פיסקלי 30754 (ישראלי) (להלן - חלקת האדמה), וכן צו זמני האוסר על המשיבים האמורים להסיג גבול בחלקת האדמה, ולהורות לפקיד ההסדר או לרשם המקרקעין לרשום את צווי המניעה לעיל בספריו.

2.       חלקת האדמה הנדונה רשומה בפנקס השטרות על שמו של נכלא עוו'ד בדור (להלן - הבעלים הרשום). לטענת המבקש, ביום 4.8.80 נפטר הבעלים הרשום ויורשיו הנם רעיתו וילדיו, תוך שהרעיה זכתה במלוא עזבון הבעלים הרשום, מכוח ויתור כל היורשים על חלקם בעזבון לטובתה. על פי הנטען, העניקה רעיית של הבעלים הרשום לבנה, עאוו'ד, ייפוי כוח כללי, מכוחו מכר הוא ביום 26.4.95 את חלקת האדמה למשיבה 6; משיבה 6 מכרה את חלקת האדמה באמצעות מיופת כוחה, המשיבה 7, לידי משיב 8; וביום 1.2.06, מכר המשיב 8 מחצית מזכויותיו האמורות אל המבקש.

3.       על פי הנטען בבקשה, בסמוך לפתיחת תיק זה, נודע למבקש כי משיבים 1-5 טוענים לזכויות קנייניות בחלקת האדמה, ואף ביום 21.10.12 יצר המשיב 4 קשר טלפוני עם ב"כ המבקש והודיע לו כי הוא עומד לרכוש את החלקה. משיב 4, כך נאמר, טען בפני ב"כ המבקש, כי המסמכים שהעידו על זכויות משיבות 6 ו-7 בחלקה, מזויפים, כך שזכויות המבקש בחלקה אינן מבוססות כלל ועיקר. לדברי ב"כ המבקש, בתגובה הבהיר כי למבקש ולמשיב 8 זכויות בלעדיות בחלקה, ולא לאדם אחר, ואם יתקשר בהסכם בכל הנוגע לחלקת האדמה, הרי שישים כספו על קרן הצבי, אולם מתברר כי בסופו של דבר נעשתה עסקה בין משיב 1 למשיבים 4 ו 5 בדבר חלקת האדמה.

4.       כאמור בבקשה, התובענה דנן איננה הראשונה שנוקט המבקש בעניין חלקת האדמה, ועוד לפני זמן פנו המבקש ומשיב 8 לבית המשפט בתובענה כנגד משיבים 1 ו-2 על מנת להגן על זכויותיהם, וזאת במסגרת ת"א 52093-05-11. סופה של אותה תובענה שהיא נמחקה בהסכמה ללא צו להוצאות, כאשר לטענת ב"כ המבקש, כך נעשה משום שניתנה הבטחה מפורשת מצדם של משיבים 1 ו-2 לחדול מכל ניסיון לבצע עסקה בחלקת האדמה, ומשיבות 6 ו-7, מצדן, התחייבו להמציא למבקשים את המסמכים הנדרשים להשלמת רישום זכויות המבקש ומשיב 8 בחלקת הקרקע, והנה עתה מתכחש משיב 1 לזכויות.

5.       בתשובה טען המשיב 1 כי למבקש ולמשיב אין זכויות בנות קיימא בחלקה, שכן, לטענתו, ייפויי הכוח שנתנה רעייתו של הבעלים הרשום לבנה עוו'ד וייפוי הכוח שעשה, כביכול, הבן עוו'ד לטובת המשיבה 6, הנם מסמכים מזויפים. מסקנה זו מבקש משיב 1 לבסס על מספורם הנוטריוני של שני המסמכים האמורים, אשר אומתו שניהם, על פי האמור בהם, בפני עו"ד שלמה חורש המנוח. כעולה מן המסמכים, מספורו של ייפוי הכוח המאוחר יותר (ייפוי הכוח של הבן לטובת משיבה 6), קודם למספורו של ייפוי הכוח המוקדם (ייפוי הכוח הכללי מרעייתו של הבעלים הרשום, לבנה עוו'ד). אשר לזכויות משיב  1 בקרקע - על פי הנטען, עוד בשנת 1966 מכר הבעלים הרשום זכויותיו בחלקת האדמה למר סמי איוב; מר סמי איוב מכר למר גסאן עלקם, משיב 2, כעולה מייפוי כוח מיום 16.8.01; המשיב 1 רכש את זכויותיו של מר עלקם בהסכם מיום 4.3.09. ועתה, בהסכם מיום 30.9.12, מכר המשיב 1 מכר את זכויותיו למשיב 4 בהסכם ממועד זה. משיבים 4 ו-5 מעלים אף הם טענות דומות, ואף מוסיפים כי ב"כ המבקש השיב להם,  במענה לפנייתם עובר לחתימת ההסכם עם משיב 1, כי איננו רואה מניעה שיתקשרו בהסכם עם משיב 1. משיבים 4 ו-5 מטעימים כי רכשו את חלקת האדמה לצורך פרנסתם, ובכוונתם להפוך את הנכס, בין היתר, למגרש שטיפת מכוניות ועסק למכירת אביזרי רכב. נוכח כך, טוענים הם, מניעת שימוש בחלקת האדמה בידיהם מכוח צו מניעה זמני, אף ששילמו עבור החלקה, ומשיב 4 אף מכר את חלקו בנכס אחד לצורך כך, כנטען, יגרום להם נזק כלכלי מתמשך של מניעת הכנסה יומית על סך כ-1,000 ש"ח ליום.

6.       בהתייחס לטענות המשיבים 1, 4 ו-5 בכל הנוגע לזכויותיהם בקרקע, טוען המבקש, ומחרה מחזיק אחריו שותפו, משיב 8, כי ההסכם עליו מסתמכים משיבים אלו, כפי שנעשה, כנטען, בין הבעלים הרשום לבין מר סמי איוב, הנו הסכם מזויף, כך שלמשיבים 1-7 אין זכויות בנות קיימא במקרקעין. בתמיכה לטענה זו צורף לבקשה ייפוי כוח שנמסר לב"כ המבקש בידי ב"כ משיב 2 במסגרת הליך אחר (ת"א 52093-05-11), עליו חתום הבעלים הרשום. לטענת ב"כ המבקש, מהשוואת המסמכים, השוני בצורת החתימות והשוני בשם אחד העדים, ניתן לראות כי הסכם המכר משנת 1966, כנטען, למר סמי איוב, הנו מסמך מזויף, מה גם שמתכונת התקשרות מעין זו אליה מבקשים המשיבים להפנות, הסכם מכר משנת 1966, לא הייתה מקובלת בחברה הערבית באותן שנים ואף במידה מוגבלת כיום.

7.       עוד התייחסו הצדדים בטיעוניהם לצו מניעה זמני קודם שהתבקש בתיק זה עוד ביום 23.10.12, ואשר ניתן תחילה במעמד צד אחד, ובוטל בהסכמה ביום 22.11.12, לאחר שבאי-כוח הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסכמה בדבר מחיקת הבקשה והצו הזמני שניתן "וזאת מבלי לפגוע בזכות מזכויות הצדדים", תוך שהצדדים הודיעו לבית המשפט כי ייפגשו ויינסו להגיע למתווה מוסכם לבירור המחלוקת ביניהם. לטענת המשיבים, אין לאפשר למבקש פנייה חוזרת לבית המשפט זמן קצר לאחר שהסכים הוא למחיקת בקשתו הקודמת, הזהה בעיקרה לבקשה שבפניי עתה. המבקש מצדו טוען כי ההסכמה לא מנעה ממנו פנייה חוזרת לבית המשפט בבקשה לצו מניעה זמני, ובקשה זו שונה מקודמתה, מאחר שעמה הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך הוספת צו עשה לצד הסעד ההצהרתי שהתבקש בכתב התביעה במקורו. כמו כן, התווסף מסמך ייפוי הכוח שהתקבל בת"א 52093-05-11, המוכיח, כנטען, כי המשיבים מבססים זכויתיהם על הסכם מכר מזויף. עוד נטען, כי ניסיונות הצדדים להידבר לאחר הדיון מיום 22.1.12, לא נשאו פרי, ובמצב זה זכאי המבקש לשוב ולפנות לבית המשפט.

8.       אתחיל באחרון ראשון. אינני סבורה כי הסכמת הצדדים שהביאה למחיקת הבקשה הקודמת לסעד זמני בתובענה זו, כפי שנעשתה ביום 22.11.12, סוגרת את הדלת בפניו של המבקש מלפנות בבקשה דנן. במסגרת אותה הסכמה הודיעו הצדדים כי אין בה כדי "לפגוע בזכות מזכויות הצדדים", וכן סוכם כי הבקשה תימחק, ולא תידחה. מחיקת בקשה תוך שמירת זכויות באופן זה, איננה מונעת, להבנתי, פנייה חוזרת לבית המשפט. עם זאת, ההסכמה לביטול צו שניתן, פוגעת בטענת הדחיפות שבצו, מטבעה, שכן מי שהסכים לביטול צו, לימד על עצמו כי אין בהילות בעניין. ואכן,  עת הובאה ההבקשה בפניי במקורה, נמנעתי מליתן צו ארעי במעמד צד אחד לטובת המבקש. עם זאת, לאחר שפרשו הצדדים טיעוניהם, יש להידרש לבקשה לגופה, ומן הדברים עולה כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי, כפי שיפורט.

9.       אשר לסיכויי התובענה, בפי הצדדים טענות הדדיות בדבר זיוף מסמכים המקימים את זכויותיהם בקרקע. אף שטיעוני המשיבים כנגד מספור ייפויי הכוח עליהם מסתמכים המבקש ומשיב 8, ראויים לעיון, אין לומר כי מביאים הם למסקנה נחרצת בדבר העדר כל זכות למבקש. מדובר בטיעון המצריך עיון, וכנגדו טיעוני המבקש כי המסמכים שבידי המשיבים הם-הם המזויפים. כלומר, אין מדובר בתובענה חסרת סיכוי, אלא בתובענה שקיימות לה ראיות לכאורה, המצריכות עיון.

10.     אשר למאזן הנוחות: בכל הנוגע לעניינו של המבקש בצו, טוען המבקש לנזקים בשני ראשים. האחד, הנזק מהעברת הזכויות לידי משיבים 4 ו-5 לצדדים שלישיים תמי לב שיסבכו את התמונה המורכבת בכל הנוגע לזכויות בחלקת האדמה עוד יותר, ועלולים למנוע מן המבקש את זכויותיו בחלקה; השני, נזק משימוש המשיבים בקרקע אשר הזכויות בה למבקש, לטענתו, והצורף בפינויים לכשייזכה בתביעתו.

11.     אשרלנזקיהם של המשיבים 4 ו-5 כתוצאה ממתן הצו - כאמור, משיבים אלו טוענים כי רכשו את זכויות משיב 1 בחלקת האדמה, משום שחפצים הם להקים במקום עסק של שטיפת רכב ואביזרי רכב, כך שצו מניעה שידיר רגליהם מן החלקה, יסב להם נזק כלכלי משמעותי.

העולה מנזקיהם הפוטנציאליים של הצדדים השונים הוא כי מאזן הנוחות במשולב עם סיכויי התובענה מצדיקים מתן צו מניעה זמני כנגד דיספוזיציות בחלקת האדמה. בהקשר זה יודגש כי על פי טיעונם של המשיבים 4 ו-5 עצמם, צו מניעה כזה, איננו אמור להכביד עליהם במידה של ממש. מקל וחומר שצו מניעה למניעת פעולות קניין בחלקת האדמה בידי משיב 1 לא יכביד, שכן לשיטתו שלו העביר הוא את זכויותיו בחלקת האדמה למשיבים 4 ו-5 זה מכבר. עם זאת, אין מצב הדברים דלעיל מצדיק איסור על משיבים 4 ו-5 מלעשות שימוש בקרקע לצרכיהם שלהם. על פי האמור בבקשה, לא מצאתי כי המבקש טוען כי עובר לפתיחת ההליך עשה הוא שימוש בפועל בחלקת האדמה, שימוש אשר יופרע, כביכול, בידי המשיבים 4-5. הפגם שבתפיסת החזקה, ככל שתיעשה, ניתן יהיה לתיקון בדיעבד, אם יתברר שיש לכך הצדקה, בעזרת צו פינוי, במקרה הצורך. בעניין זה נלקחה בחשבון, בין היתר, חזרת המבקש מעתירתו לצו מניעה זמני מיום 23.10.11, כפי שנעשתה במסגרת ההסכמה מיום 22.11.12, בדבר ביטול הצו הארעי שהושת עד לאותה עת, המעידה על העדר חיוניות הצו למיצער במישור השימוש השוטף.

12.     לשלמות התמונה יצוין, כי לא מצאתי בטיעונים בדבר חוסר תום לב, כדי לשנות מן המסקנה לעיל, לאחר שהמבקש, לדבריו, העמיד את המשיבים 4 ו-5 על טענותיו בדבר זכויות מבעוד מועד. אמנם כנגד טענה זו, עומדים דברי משיב 4 כי ב"כ המבקש הבהיר לו כי אין מניעה להתקשר בעסקה. אך מקום בירור הגרסאות הסותרות בהליך העיקרי, ולא בשלב זה. בנסיבות העניין, סבורה אני כי בשלב זה די בטענת המבקש כדי שלא לשנות מן המסקנה כי המבקש זכאי לצו מניעה זמני בהיקף דלעיל, לנוכח הפגיעה המינימאלית במשיבים כתוצאה ממתן הצו, על פי גרסתם שלהם, וזאת אך בשל הטיעון בדבר חוסר תום לב.

          אשר על כן, ניתן בזאת צו מניעה זמני, עד למתן פסק דין בתובענה, כמבוקש בסעיף א' לבקשה, ואף מורה אני כאמור בסעיף ג' לבקשה.

13.     אשר לבקשה לתיקון כתב תביעה - אינני רואה לנכון להכריע בבקשה זו עתה, משום שלנוכח האמור לעיל, יתכן שהמבקש ישקול מהלכיו  בהקשר זה, לאחר שלא ניתן צו המונע מן המשיבים לעשות שימוש שוטף בחלקת האדמה, על המשתמע מכך. בהקשר זה אף מתעוררת שאלה האם ניתן לנהל את ההליך בלא צירוף יורשי הבעלים הרשום, כמי שעלולים להיפגע מן הצו. השופט לו יוקצה התיק ידון בבקשה לתיקון כתב תביעה, לכשתהיה בפניו תמונה שלמה יותר, וכאמור, לא אכריע בענין בשלב זה.

14.     בשים לב לתוצאה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ז טבת תשע"ג, 9 בינואר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: